מאמרים

ההשקעה הכי משתלמת בסביבת ריבית אפסית
07.12.2016

המשבר הכלכלי של 2008 גרר את שווקי העולם לסחרור כלכלי מאיים, שהיקף ומהירות התפשטותו היו חסרי תקדים. במטרה לשמור על יציבותם של השווקים, למנוע את קריסת מערכות הבנקים ולעודד את הצריכה הפרטית, החלו בנקים מרכזיים בכל רחבי העולם בהפחתות ריבית הדרגתיות אך מהירות, שבסופו של דבר הביאו את שערי הריבית במשק לרמות אפסיות שלא נראו מעולם. אף שמרבית השווקים רשמו מאז סימני התאוששות (גם אם מתונים), נותרו ריבית הפדרל רזרב (הבנק המרכזי האמריקאי) בשיעור 0.5% לשנה, ריבית הבנק המרכזי של אירופה (ECB) בשיעור 0% לשנה, וריבית בנק ישראל עומדת על 0.1% לשנה.

שיעור הריבית במשק משקף את שער ההמרה בין משאבים בהווה לבין משאבים בעתיד, או במילים אחרות, קובע כמה יחידות משאבים יקבל בעתיד משקיע, בעבור כל יחידת משאבים שעל צריכתה יהיה מוכן לוותר היום. לדוגמה, אם שער הריבית במשק הישראלי הוא 0.1% לשנה, מלווה שהעניק הלוואה של 100 שקלים למשך שנה אחת, צפוי לקבל בסוף אותה שנה 100.1 שקלים, כלומר את סכום השקעתו בתוספת הכנסות ריבית בסך 10 אגורות לשנה.

הריבית אותה קובע הבנק המרכזי משמשת כבסיס ממנו נגזרים שיעורי הריבית למוצרי ההלוואה השונים שמוכרים הבנקים המסחריים (משכנתאות, אוברדראפט, הלוואה לכל מטרה ועוד). מרבית התחזיות העולמיות צופות כי שיעורי הריבית יוותרו ברמתן האפסית לפחות בעתיד הנראה לעין; זאת בשל קצב ההתאוששות האיטי מן המשבר של העשור הקודם, והחשש כי העלאת הריבית לרמה נורמלית יותר תבלום את מגמת התאוששות זו.

מה המשמעות של חיים בסביבת ריבית אפסית? למה מטרתה של ריבית נמוכה היא להביא את הצרכנים לידי העדפה של צריכה מיידית על פני חסכון?

ובשפה כלכלית פחות: כאשר הריבית נמוכה, פקדונות בנקאיים אינם מציעים תמורה נאותה והלוואות מוצעות בריבית נמוכה במיוחד, עשוי הצרכן להעדיף לצרוך לא רק את מלוא הכנסתו הפנויה, כי אם גם מעבר לה – בצורה של הלוואות. מסיבה זו משמשת הריבית כלי הנשק העיקרי של בנקים מרכזיים בעיתות משבר, כאשר אלו מקווים לעודד באופן זה את הצריכה ולהביא להתאוששות המשק.

אולם לצד זאת ישנן גם תופעות לוואי נלוות. הורדת הריבית שללה למעשה את התועלת בפקדונות בנקאיים כאמור, והביאה משקי בית רבים לתור אחר אפשרויות השקעה אלטרנטיביות. מחירי הנדל"ן העולים, למשל, הם תוצאה ישירה של שיעור הריבית הנמוך, המאפשר למשקיעים ליטול משכנתאות בריביות נמוכות מאי פעם. רבים מרוכשי הדירות הם משקיעים, המחפשים אפיק שיאפשר להם להניב תשואה על כספם. במקביל, מחירי המניות והאג"ח בשוק מרקיעים שחקים מאותה סיבה בדיוק: הרבה מאד כסף שמחפש לאן ללכת, במציאות לא נורמלית זו.

עם זאת יש לזכור כי ככל שמחירי הנדל"ן ושוק ההון עולים, כך קטנה התשואה על ההשקעה, והיא הופכת למסוכנת יותר – מפני שכל עלית מחיר בנדל"ן או בשוק ההון משמעה גם צעד אחד קרוב יותר לנקודת המפנה – וכמו שאומרים: כל מה שעולה חייב גם לרדת.

אז מה עושים?

חוקי המשחק של הכלכלה העולמית אמנם השתנו, אך לצד האתגרים שהזכרנו הביאו עמם גם הזדמנויות חדשות. שנים לאחר שהפך לזירה של רשתות חברתיות ורכישות אונליין, הופך כעת האינטרנט גם פלטפורמה לביצוע השקעות. העקרון של האינטרנט כאמצעי לחיבור בין אנשים קידם את ההבנה כי ניתן להפגיש באמצעותו גם לווים ומלווים, העושים זאת לא רק מטעמי רווח, כי אם גם מטעמים חברתיים. הקשר כיום בין משקיעים ובין עסקים יכול להיות מהיר ונגיש יותר, ללא מתווכים ועמלות הנוצרות מחוסר יעילות ובירוקרטיה מיושנת ומסורבלת. הלוואות עמית לעמית, או Peer to Peer) P2P) , שהתחילו כתופעת שוליים באינטרנט, הופכות במהירות לדבר החם הבא שיש לו להציע לנו, עם יותר ויותר אפשרויות ומודלים שונים, שהמשותף לכולם הוא אמון בין זרים לצד גיבוי מקצועי של הפלטפורמה, שמצדה מספקת את הבדיקות ההכרחיות על החייב ואת ניתוח הסיכונים. התחום כאמור צומח במהירות, וכבר מגלגל מחזורי עתק של הלוואות. הפלטפורמה האינטרנטית מאפשרת אם כן זירת מפגש בין חברות או פרטים הזקוקים למימון לבין משקיעים פרטיים או מוסדיים, שמצדם יכולים לצפות לשיעורי תשואה הנעים בין 5%-8% לשנה, הכל בהתאם לסיכון הגלום ולסוג ההשקעה שכל פלטפורמה מציעה.

מרבית הפלטפורמות משתייכות לאחת מ- 3 קבוצות עיקריות:

הלוואות לפרטיים- הלוואה לשם שיפוץ דירה, טיול, רכישת רכב או כל צורך אחר.

הלוואות לחברות – לצורך מימון צרכיהן השוטפים, השקעות בציוד או בפיתוח ועוד.

מימון חשבוניות – רכישת חוב עסקי בגין סחורה שנמכרה וממתינה לתשלום (שוטף פלוס).

 

מה צריך לבדוק?

באופן טבעי, רף החששות מהשקעות מסוג P2P הוא גבוה. אף אחד מאיתנו אינו ממהר לתת כסף למי שאינו מכיר, עבור השקעה שאינו בהכרח מבין. לכן לפני הכל, עליכם לבצע את הבדיקות ההכרחיות כדי להגיע לרמה הגבוהה ביותר של בטחון כי אינכם מתמודדים עם נוכלים. איך עושים זאת? חפשו תגובות וביקורות באינטרנט, בידקו האם האם ישנו פיקוח כלשהו על הגורם דרכו אתם משקיעים מטעם משרד ממשלתי או משרד רואי חשבון מוכר, ובידקו מיהם השותפים העסקיים של המיזם (אם יש כאלו).

לאחר שהגעתם לרמה סבירה של בטחון בנוגע ללגיטימיות ההשקעה, ודאו כי אתם מבינים אותה. מבנה העסקה ומהותה משפיעים על רמת הסיכון הגלומה בהשקעה במידה לא פחותה מהענף או התחום בהם עוסק הגורם בו אתם משקיעים. האם מדובר בהלוואה או בהשקעת הון? אם מדובר בהלוואה, מהו משכה? האם יש לה בטחונות? ולבסוף, כמובן, מהו שיעור הריבית המוצע, והאם לתחושתכם ריבית זו הוגנת ביחס למידת הסיכון אותה אתם נוטלים. 

 

לפרטים נוספים